פרק 15 | נעלי בית

בניין משרדים מפואר, מאלו שרק לאחרונה נחנכו. נכנסנו למשרד המעוצב להפליא, ריח של חדש נישא באוויר. אחד הגברים קם לקבל את פנינו, קד בנימוס. הבטתי בו, לבש חליפה שחורה מהודרת , ברור שנתפרה לאחרונה, ממש על פי צו האופנה, החולצה וורודה מבהיקה בניקיונה, מגוהצת בקפידה, והעניבה תואמת להפליא. אין ספק שהאיש יודע דבר מה בהילכות לבוש, ברור שהשקיע הבוקר מחשבה רבה בבחירת הבגדים, עמד מול המראה שעה ארוכה, ניסה עניבה אחת, בדק את השנייה ולבסוף הגיע לבחירה הנכונה. הוא נראה כאילו יצא זה עתה מתוך ירחון אופנה.
לוחצת את ידו ומבטי נתקע…. תחילה הציפה אותי תחושת תמהון, שמיד התחלפה בגל צחוק שהחל עולה ומתקדם לו במהירות, התאפקתי בכל כוחי להחניקו. משהו מוזר משך את עיני מטה מטה שם אל כפות רגליו של האיש, שהיו נעולות בזוג נעלי בית חומות מיושנות, כאלה ששמשו לפני שנים את אבי. ממש לא נעים ועוד יותר מביך – האיש נעול בנעלי הבית שלו. האם לא שם לב? האם מיהר כל-כך ששכח להחליפן? האם הבחין כבר? ואם הבחין, בוודאי לא יודע עכשיו היכן להסתיר את רגליו, היכן להחביא את הבושה.
מתאמצת להסיר את עיני מנעלי הבית אבל לא מצליחה. הן נמשכות שוב ושוב אל המראה הכל-כך מוזר, מגוחך.
מתיישבים, סוף סוף השולחן מסתיר את נעלי הבית, מחפה על הבושה, בוודאי עכשיו האיש חש הקלה. אינני מצליחה להקשיב לשיחה, נעלי הבית קופצות שוב ושוב לנגד עיני, אינני מפסיקה לחשוב על האיש האומלל – מה יהיה אם יצטרך ללכת לפגישת עבודה? האם יצא מהמשרד בנעלי הבית? מה יקרה כשנקום ללכת – האם יסתכן ללוות אותנו?
המזכירה נכנסת, מציעה שתיה. היא לבושה חצאית שחורה צרה, חולצה בצבע קרם, בהחלט הופעה מכובדת, מעוררת קנאה. הקוריאנים מאוד מקפידים על הופעה נאותה לעבודה. אבל מה קורה כאן? זו בדיחה?! גם היא מגיעה בנעלי בית, כל-כך מגושמות, כל-כך מכוערות.
כבר שמעתי על משרד, שבו אחת לשבוע הגיעו העובדים בלבוש שונה – פעם בחולצות טי מטורפות, פעם בבגדי חוף. שמעתי, אבל כל זה היה בארצות הברית, להם זה מתאים. אבל כאן , זה ממש לא הגיוני – בקוריאה מכבדים את מקום העבודה. מוזר, האם שוב יש כאן משהו שאינני יודעת?
הביטחון מתערער, מילא אחד טעה, התבלבל, אבל שניים – הדבר דורש בדיקה מחודשת. מחפשת את רגליהם של שאר עובדי המשרד. כן, כפי שכבר ציפיתי, כולם בנעלי בית.
סימני השאלה מתעוררים – האם רק כאן, אולי התקינו רצפה חדשה, האם בכל מקום, האם זה מנהג… ואם כן מה הסיבה. יש לי משימה חדשה. מתחילה לעקוב אחר אלו המסתובבים במסדרונות המשרד. כן, גם הם בנעלי בית.
התשובות מגיעות במהרה. מגיעים למשרד בנעלים על-פי צו האופנה. ומיד מחליפים, כמו בבית. רעיון ממש לא רע. מישהו גילה את אוזני כי גם בבסיס צבאי קיבל את פניו קצין לבוש מדים מעוטר בדרגותיו ולרגליו…. נעלי בית.
אז כאן בקוריאה תצפה לפגוש אנשי עסקים לבושים בחליפות, מתהלכים בנעלי בית, קצינים במדים ובקבקבים, נשות עסקים לבושות על-פי צו האופנה אך בנעלי בית, שכבר לפני שנים יצאו מהאופנה.