הפאזל הקוריאני - יעל שגיא
פרק 19 | תעלת בלאומילך
יש המדברים, יש הלועגים, יש הצוחקים ויש המבקרים. לעומתם יש כאלה שפשוט מחליטים, קמים ועושים. מי לא מכיר את סרטו הקומי של אפרים קישון "תעלת בלאומילך", רעיון מטורף שרק מוחו הקודח של אפרים קישון יכול היה להגות. אדם שאיבד את שפיותו, מחליט בבוקר אחד לחפור תעלה במרכזו של רחוב אלנבי, מחליט ומבצע. אצלנו כל זה נשאר רק בגדר סרט מעורר צחוק ורק ביד אדם שדעתו אינה צלולה, ואילו כאן: את תפקיד "המטורף" שיחק ראש עיריית סיאול, את הרעיון – הוא הגה, ואולי קרא את ספרו של אפרים קישון, ואולי ראה את הסרט ולאיש לא גילה. ממש אותו רעיון – לחפור באחד מרחובותיה הראשיים של העיר סיאול תעלה.
כשראש העיר הגה את הרעיון המוזר, להרוס את הכביש המהיר העילי שנבנה מעל תעלה, אשר בעבר שימשה את תושבי העיר, כולם סביב נדהמו, לעגו, לא האמינו, לא הבינו – מה פתאום להרוס? איך אפשר לקחת רחוב ראשי סואן במרכזה של העיר וביום בהיר אחד, בגלל גחמה של אדם אחד, להתחיל לחפור סתם כך במרכזו ולשחזר תעלה שכבר נשכחה? הוא לא ויתר, דעתו הייתה נחושה. הוא כראש העיר, הרשה לעצמו לקבל החלטה, לשכנע את האחרים והורה להתחיל בעבודה. רבים המתינו בצד, חיכו שהפרויקט יכשל, קיוו שמשהו בתוכנית, שנתפסה בעיניהם כחסרת תכלית, לא יעבוד, ישתבש. יום אחד, ממש כמו בסרט, החלו העבודות, הדחפורים חפרו, המקושים הכו, הכביש נהרס. הטרקטורים פינו, המשאיות הובילו ערימות של פסולת ומתחת להריסות היא נתגלתה – תעלה מכוערת בה זרמו מים מעופשים. הפועלים סחבו. הדחפורים חפרו והעמיקו, העובדים בנו, פקקים נוצרו, נהגים כעסו, שוטרים עמוסי עבודה לא הבינו מה התועלת בכל ההמולה והמלהגים עמדו בצד, צחקו והמתינו וחיכו וחיכו…
העבודה נמשכה, התעלה נחפרה, הגדות רוצפו, מדרגות נבנו וגם שתילים נשתלו. ויום אחד המים הוזרמו. הפרויקט קם והיה. במשך שנה ומחצה נמשכה העבודה וממש כמו בסרט התעלה מלאה חיים חדשים.
אפריים קישון לא היה מאמין…. חלומו של בומבה צור קרם עור וגידים דווקא כאן בקוריאה הרחוקה.
טקס חנוכת הפרויקט נחוג קבל עם ועדה. המלהגים, בלעו בשקט את הגלולה המרה, נאלצו להודות שהפרויקט הסתיים בהצלחה, אין פקקים חדשים, העיר לא נסתמה, המים זורמים ובעיר נוצרה פינת חמד חדשה. ראש העיר זכה בעקבות הנחישות וההצלחה להוקרה. נראה כי להצלחת הפרויקט היתה תרומה משמעותית לעובדה שזמן מה לאחר מכן הוא נבחר ברוב קולות לנשיא המדינה.
חלומו של בומבה צור קרם עור וגידים דווקא כאן בקוריאה הרחוקה. האמינו לי, חבל שאצלנו זה נשאר בגדר בדיחה. בכל יום מושכת התעלה אין ספור מבקרים: תיירים המגיעים לראות ולשמוע את סיפור ההצלחה, זוגות אוהבים יושבים על הגדה או מטיילים לאורכה, ילדים קטנים המתרוצצים בשמחה ובימי הקיץ משכשכים את רגליהם במימי התעלה. העובדים מוצאים בה מנוחה בשעת ההפסקה והמבוגרים מקום נעים לצעידה. בימי הקיץ מושמעת מוסיקה נעימה ובסופי שבוע נערכים מופעים שונים על הרחבה שבפתח התעלה.
כתבות נוספות בסדרת הפאזל הקוריאני
פרק 20 | "שיר שלכת אדומה"
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 20 | "שיר שלכת אדומה" "שיר שלכת אדומה" – משום מה בכל שנותיי בארץ
פרק 21 | "זה הסתיו וזה עובר…"
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 21 | "זה הסתיו וזה עובר…" ביום שישי פורסמה בעיתון ידיעה "אם היית עסוק מידי
פרק 22 | טיול במקרר
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 22 | טיול במקרר התעוררתי הבוקר, וכהרגלי הצצתי החוצה כדי לראות מה מזמן לי
פרק 23 | מרק עוף לקיץ
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 23 | מרק עוף לקיץ ישנם דברים רבים הנראים לי מוזרים ובלתי מובנים. בכל
פרק 24 | הכיכר
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 24 | הכיכר דרכה למדתי דברים רבים על קוריאה, על החיים במדינה, על התרבות,
פרק 25 | אסור לשבת על הדשא
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 25 | אסור לשבת על הדשא ערב נעים של סוף קיץ, יוצאים לדרך, לצעידה
פרק 26 | הנני
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 26 | הנני החלטנו לנסוע אל שוק התבלינים. באוטו? בתחתית? ההחלטה נפלה, הפעם ניסע
פרק 27 | משטרת ההפגנות
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 27 | משטרת ההפגנות שוב מתרחש הריטואל הקבוע. הם נערכים זה אל מול זה
פרק 28 | יש לי ציפור קטנה….
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 28 | יש לי ציפור קטנה…. במקומות מרכזיים בעיר הקימו דוכנים, שמטרתם לעודד את
פרק 29 | שומרי הכפר
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 29 | שומרי הכפר הם הגיעו אלי לראשונה הרבה לפי שהגעתי לקוריאה. זוג פסלי