הפאזל הקוריאני - יעל שגיא
פרק 22 | טיול במקרר
התעוררתי הבוקר, וכהרגלי הצצתי החוצה כדי לראות מה מזמן לי מזג האוויר. כאן בשל השינויים היום יומיים מצאתי עצמי עוסקת במזג האוויר כפי שלא עסקתי מעודי. אצלנו בארץ חם ושוב חם וחמים, וקצת פחות חמים ולעיתים רחוקות קצת קריר. ואילו כאן בקוריאה בכל יום מזג האוויר מפתיע מחדש.
הבטתי וחיוך גדול נמרח על-פני. שמים כחולים כחולים, כאלה שמזכירים לי את הבית. שמש גדולה עם חיוך ענק המזמין אותי לצאת ולטייל, לגלות פינות חדשות, פינות נסתרות. מוחי מתחיל לקדוח, לנסות ולאתר את המסלול המתאים ליום כל–כך יפה. מקדש, שוק, אולי סתם ברחוב ללא מטרה, מוזיאון – לא, חבל לבזבז יופי כזה כדי להיות סגור בין קירות המוזיאון, גם אם ואן-גוך במחילה מכבודו מוצג שם. ואן-גוך ימתין לי, אגיע אליו ביום קר, ביום סגריר, אבל היום רק לטייל בחוץ.
בעודי מהרהרת, התישבתי מול המחשב מנסה לראות מהן הטמפרטורות החזויות להיום. האם אקח מעיל קל? או שמא ניתן לוותר עליו? מביטה ושוב מביטה, אולי איני רואה. היכן המשקפים? הן ממש במקומן. אז מה זה? טעות? הספרה מינוס 9 מקפצת בלגלוג מרגיז מול עיני. שמש ושמים כחולים, זה עדין לא אומר שהגיע הקיץ. בודקת שוב, מקליקה, מינוס 9 אבל יש עוד הפתעה: מינוס 9 אך מרגישים כמו מינוס 11. איך זה יכול להיות? מנסה לגייס את כל מה שאני יודעת, את כל מה שמוכר: שמש+שמים כחולים + אין ענן = קיץ וחם, שמים מעוננים+ גשם =חורף וקר. אז כל המושגים המוכרים התבלבלו. הכל השתבש, כאן המשוואה הזו אינה עובדת.
לא מוותרת בקלות, שווה עוד בדיקה. מוציאה את היד החוצה לבדוק הכצעקתה, מוציאה ומיד מחזירה: אם אשאיר אותה עוד דקה היא פשוט תקפא.
עלה במוחי רעיון גאוני, רעיון יצירתי: את הטיול היום כנראה אערוך במקרר, שם רק פלוס ארבע מעלות, שם חם הרבה יותר.
וקצת על מזג האוויר בקוריאה:
בקוריאה ישנן ארבע עונות שנה מובהקות. העונות מקבילות לאלו שבישראל . ההבדלים בין העונות בקוריאה קיצוניים.
הקיץ חם ולח. בחודש יולי יורדים בקוריאה גשמי המונסון, לעיתים יורדים ביום אחד יותר מ 100 מ"מ גשם. חודש אוגוסט הוא חודש חם מאוד ובו הלחות עולה ומגיעה ל-90 אחוז.
אחרי הקיץ הנורא מגיע הסתיו. הסתיו הקוריאני מדהים ביופיו. מזג האוויר קריר ונעים, הגשמים מועטים. לקראת סיום הסתיו קוריאה משנה את צבעיה מדי יום ביום. העצים נצבעים בשלל גווני הצהוב והאדום. לקראת סיום השלכת הגבעות המקיפות את העיר נצבעות באדום לוהט. העיר נראית כעולה באש.
החורף קר ויבש. אמנם ברב ימי החורף השמים בהירים והשמש זורחת, מה שיוצר אשליה של ימים חמים ונעימים, אבל הטמפרטורות צונחות הרבה מתחת לאפס ואפקט הרוח גורם לתחושת קיפאון. לעיתים רחוקות יורד שלג. העצים כולם עומדים בשלכת, הדשא מתייבש בין לילה. קוריאה ניראת קודרת, עצובה ודי מכוערת
באביב מזג האוויר נפלא. הטבע מתעורר וקוריאה מתכסה בשלל פרחים. כדי ליהנות מפריחת הדובדבן אין צורך להגיע ליפן. הדובדבן פורח בכל רחבי קוריאה.
ההבדלים הקיצוניים בין ארבע העונות גורמים לכך שאותו מקום נראה שונה בכל אחת מעונות השנה.
כתבות נוספות בסדרת הפאזל הקוריאני
פרק 23 | מרק עוף לקיץ
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 23 | מרק עוף לקיץ ישנם דברים רבים הנראים לי מוזרים ובלתי מובנים. בכל
פרק 24 | הכיכר
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 24 | הכיכר דרכה למדתי דברים רבים על קוריאה, על החיים במדינה, על התרבות,
פרק 25 | אסור לשבת על הדשא
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 25 | אסור לשבת על הדשא ערב נעים של סוף קיץ, יוצאים לדרך, לצעידה
פרק 26 | הנני
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 26 | הנני החלטנו לנסוע אל שוק התבלינים. באוטו? בתחתית? ההחלטה נפלה, הפעם ניסע
פרק 27 | משטרת ההפגנות
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 27 | משטרת ההפגנות שוב מתרחש הריטואל הקבוע. הם נערכים זה אל מול זה
פרק 28 | יש לי ציפור קטנה….
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 28 | יש לי ציפור קטנה…. במקומות מרכזיים בעיר הקימו דוכנים, שמטרתם לעודד את
פרק 29 | שומרי הכפר
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 29 | שומרי הכפר הם הגיעו אלי לראשונה הרבה לפי שהגעתי לקוריאה. זוג פסלי
פרק 30 | חתונה
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 30 | חתונה קיבלנו הזמנה לחתונה, מאורע שאינו יוצא דופן במחוזותינו, משמח , מרגש,
פרק 31 | ברווזי אהבה
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 31 | ברווזי אהבה אני מכירה אותם מהחנויות המוכרות מזכרות לתיירים. הם הופיעו כמעט
פרק 32 | איך לא חשבו על זה אצלנו
הפאזל הקוריאני – יעל שגיא פרק 32 | איך לא חשבו על זה אצלנו גשם בקוריאה הוא אירוע די שגרתי.
