פרק 28 | יש לי ציפור קטנה….

במקומות מרכזיים בעיר הקימו דוכנים, שמטרתם לעודד את תיירות הפנים בקוריאה. כל מחוז הציג את המיוחד, הייחודי לו. בתעלה, ממש מול המשרד, בחר אחד המחוזות לפרסם את עצמו באמצעות התוצרת החקלאית האופיינית לאזור: צמחי תבלין, אורז, דגנים למיניהם, ותה. העוברים והשבים הוזמנו לטעום מעוגיות האורז, לשתות תה, להתנסות בתהליך הפרדת גרגירי האורז מן הקנים ולקבל במתנה עציץ של צמחי תבלין.
ובכיכר, מחוז אחר פרסם את עצמו, הוא בחר להציג תמונות ומפות ואומן אחד שניצב שם והכין בזו אחר זו ציפורי עץ.
עברתי ליד הדוכן ולא יכולתי שלא לעצור. הבטתי בענפים היבשים, ההופכים אט אט תחת ידי האומן לציפורים כל-כך פשוטות, כל-כך יפות. מנסר את העץ ומכין מעמד, מנסר חלק אחר ועוד אחד. נועץ במרכז המעמד קיסם עץ מאורך. מציב עליו חלק ועוד אחד והיצירה הסתימה.
עמדתי מוקסמת, מהופנטת, צילמתי תמונה, ועוד אחת ועוד אחת… והמשכתי לי. להקת ציפורי העץ ליוותה אותי בדרכי. כל כך חשקתי לי באחת מהן.

ביום המחרת גמלה בי ההחלטה. אם הוא יהיה שם, אגש ואשאל אם ניתן לקנות אחת מהן.
הוא היה שם , מוקף בלהקת ציפורי העץ שלו.
נגשתי, למזלי היתה במקום דיילת דוברת האנגלית, מחסום השפה הוסר , נראה כי אני בדרך הנכונה. שאלתי, היא תרגמה את דברי לאיש ציפורי העץ. הוא הקשיב, חשב לרגע, ובקש שאבחר לי אחת. שמחה מלאה את ליבי, עוד רגע קט ואחת מהן תהיה שלי. התבוננתי בלהקה. מיהרתי לבחור לפני שיתחרט, הצבעתי, חיכיתי לשמוע את מחירה.
"הוא אינו מוכן למכור לך את הציפור". אמרה.
לא הבנתי מדוע, הרי רק לפני רגע בקש שאבחר לי ציפור. מה עשיתי לא נכון, היכן טעיתי? האם שוב אוותר, האם אשאר ללא הציפור? עמדתי להמשיך בדרכי.
"הוא מבקש לתת לך את הציפור במתנה" הסבירה הדיילת.
"אני רוצה לשלם, אשמח לרכוש לי אחת מהן" אמרתי ושלפתי, לאות הוכחה, את הארנק מתיקי.
והיא שוב תרגמה את דברי.
אבל הוא התעקש ופנה אלי בשפתו. והיא המשיכה לתרגם.
"הוא אומר שהציפור תביא לך מזל וברכה והוא מתעקש לתת לך אותה במתנה. הוא זוכר כי היית כאן גם אתמול והתבוננת בצפורי העץ. הציפור חיכתה לך, זוהי הציפור שלך".
והוסיפה משלה "אינך יכולה לסרב".
הציפור הנבחרת הוגשה לי.
הושטתי את שתי ידי והציפור היתה שלי.
עכשיו היא ניצבת לה במקום כבוד בדירה שלנו. בכל פעם שאני מביטה בה, אני נזכרת בנדיבותו של איש ציפורי העץ.