כמה מילים וחרוז, רגע לפני שנזוז
עופר הבטיח לנו, והוא תמיד מקיים,
שקצת אחרי שהטיול יסתיים
הוא ישלח לכולנו סיכום מפורט
של כל המסלול, עם כל אתר וכל פרט.
אז אין טעם שאנסה לשבור שיניים ולשון
עם שמות כמו גְיוֹנְגְבּוֹנְג, סוֹנְגְסָן אִלְצ'וּלְבּוֹנְג, או אפילו ג'וסון,
וגם את ההאנוק, האנבוק, ההאנג'י והאונדול
נשאיר לאיתמר לבטא כמו גדול.
אבל לפעמים דווקא את הדברים הקטנים, שבקושי טורחים לכתוב,
זוכרים בעצם הכי טוב.
כמו למשל, איך בטקס חתונה מרגש ומכובד,
כשיעקב קידש את לילי כדין וכדת,
אבי הכלה, בסערת הרגשות,
איבד את המכנסיים, איזה בושות…
או כשעלינו במונורייל למערת ענק, עם ביצת עין ונַבּוּט,
רמי החליט שיהיה הרבה יותר פשוט
לרדת למטה בדילוגים קלים, ובינינו – 
היה ברור שהוא יגיע הרבה לפנינו…
ומי זוכר איך אלה מאיתנו שהם חטובים ורזים
הצליחו בגֶ'ג'וּ ביער הארזים
לעבור בין הכלונסאות במידה הצרה – 
כל הכבוד לכל דקי הגזרה!
היה קשה להאמין שגם הגברים בקבוצה
יֵשבו להם בשקט במנזר על הרצפה
וישחילו חרוז אחר חרוז עד האחרון, ועם סֶגֶר נכון,
אין ספק שזה מה שהביא לקבוצה של רוני את הניצחון…
ובמסעדת הדגים, עם ה'מנגל' במרכז השולחן,
כשאומנית המספריים פורסת ומגישה את הדג המוכן,
שרים happy birthday לרוני הקטן
ועופר מפתיע עם עוגה מצוינת לחתן.
ואז הפלגנו ב'מעבורת' עאלק, לחצות את המפרץ בבטחה,
כשהקפטנית אודליה מושכת את הכָּבֶּלִים בכל כוחה…
ותעלומת התעלומות בטיול, שהבולשת עדיין חוקרת, וגם התקשורת,
למה נשלח לכל חברי הקבוצה שמו של ד"ר חיימוף, המומחה לסחרחורת…
והיינו מזליסטים עם מזג האוויר – 
רק טעימה אחת של גשם – מינון ממש סביר,
אפילו הטורנדו, שהפיל את שמשיית המתכת ברגע,
פיספס את הראשים שלנו בדקה, ויצאנו בלי פגע.
והמזל הכי הכי גדול – 
שמלחמת העולם השלישית לא פרצה כשאנחנו בסיאול…
בעלי ניסיון אומרים שמה שהופך סתם טיול לטיול פצצה
הם המקום, המדריך והקבוצה.
אז במקרה שלנו, לקח לנו יומיים או שלושה
להתאהב בקוריאה, בנופיה, באנשיה, במורשתה,
ובמיוחד התמוגגנו כל פעם מחדש
לראות את זאטוטיה המתוקים מדבש.
והקבוצה – זאת התגבשה לא רע
סביב הברה אחת חוזרת – רָה:
דבורה, דרורה, ציפורה, קלרה, שרה, ואפילו גיורא,
ועוד רן, וערן, ורמי כפול שתיים,
וגם את השמות האחרים למדנו תוך שבועיים…
נעמתם לנו מאוד, כל אחד מכם וכולכם ביחד,
נראה שהייתה קבוצה בהחלט מוצלחת.
שלישייה מופלאה ליוותה אותנו בנאמנות
בטיול אינטנסיבי ובכלל לא פשוט,
נתחיל מקפטן קים, נהג שכשמו שווה זהב,
מלא רצון טוב, קומבינות וחיוך נלהב,
בסט דרייבר, כמו שהוא מעיד על עצמו, וזה בהחלט נכון,
הוא הוביל אותנו שבועיים במיומנות ובביטחון
בדיסקוטק ממונע, עטור פונפונים בסגול
ובקול עמוק הראה שגם לשיר הוא עוד יכול…
תודה גדולה לאיתמר, שהעניק לטיול את הערך המוסף,
ואת נפלאותיה של קוריאה גילה וחשף,
עם ידע אדיר, והצגה בהירה,
גרם גם לנו לשאוף להארה,
והדביק אותנו באהבתו הגדולה,
אז וָמוֹס, איתמר, שנתחיל מהתחלה?
ותוספת קטנה שחשבתי עליה ברגע הפרידה:
משרד התייירות הקוריאני צריך להכיר באופן רשמי
באיתמר סופר כנכס לאומי!
ולעומד מאחורי המסע המופלא, לעופר, האיש והאגדה,
אין מילים לתאר את מלוא ההערכה והתודה.
אם עשרה קבין של סבלנות ירדו לעולם – 
תשעה מהם עופר לקח מן הסתם…
התוכנית כולה נבנתה ובוצעה ביד אומן,
לא פונקנו כך מאז שהיינו ילדים, וזה היה מזמן…
כל מה שנשאר זה לקוד שלוש קידות מלאות,
לקום (בקושי…) ולומר 'קמסה מידה' ולהתראות,
וניפגש אינשאללה בתוכנית הטיול המיוחדת
שתבנו לכבודה של קוריאה המאוחדת!
ועד אז, לסבתות שבינינו, דיר בָּאלַק, זהירות – 
נא לא ליפול לסיר המרק הגדול בטעות…

רחל וגיורא | טיול מאורגן לקוריאה, מאי 2017