מההוויה העממית והאהבה למורשת ולמסורת המשכנו לנוע לעושר האסתטי של האומנות הקוריאנית. עם הגעתנו למוזיאון הקרמיקה, או יותר נכון לכפר הקדרים הגדול, הכרנו אומנים שהציגו בפנינו כלי קרמיקה מרהיבים המאופיינים בעיצוב א- סימטרי וכביכול 'לא מושלם' משולב ביופי ועדינות . לאורך הטיול נפגשנו עוד מספר פעמים לא מבוטל עם האמנות הקוריאנית: ייצור נייר, בתי מלאכה, חנויות מסורתיות, קליעת סלים, עולם האוכל העשיר ועוד. פגשנו אמנים מבוגרים שכל תכליתם ומטרתם להנחיל את ידיעותיהם לדור הבא.

מעטים המקומות התיירותים בעולמנו שנותרו אמיתיים ובתוליים ויחד עם זאת נגישים לתייר. במסענו נוכחנו שקוריאה היא אחת מהן! בשונה מתרבויות אחרות, מובנות וממותגות קוריאה עדיין עלומה ונחבאת. מחוזות התה ושווקי הדגים של בוסאן הם דוגמא מובהקת לאותנטיות- למרות שתיירים מגיעים אליהם עדיין לא התמסדו. השוק איננו מכוון לתיירים: הרוכלות המטופחות והמאופרות למשעי מוכרות בחיוך רחב את מגוון הדגה. המסעדות המקומיות בשוק מצפות לסועדים המקומיים. קוטפות התה החייכניות המשכימות לעבודת יומן ועמלות בינות שיחי התה.

איך אפשר להמשיך לטייל ולחקור את צפונותיה של קוריאה מבלי להכיר את צפונותיו של המטבח הקוריאני? בתיווכו המקצועי של איתמר שמתגורר בקוריאה, זכינו להינות משפע של ארוחות מגוונות: טעמנו בכל מקום את המאכל הלאומי הוא ה- קימצ'י (חמוצים קוריאנים). ונהנינו מהמאכל הפופולארי 'ביבימבאפ' – תערובת טעימה של אורז, ירקות, דגים ובשר. טעמנו בכל מקום מגוון מאכלים שהוגשו בריבוי של מנות קטנות.

המפגש עם הטבע בפארק 'מאי-סאן' – שבה אותנו בעוצמתו. מסלול ההליכה בינות העצים המתמרים לגובה רב היה קסום: גלי אנרגיה נוגעים לא נוגעים עטפו וניתקו אותנו מהמציאות. חשנו באופן בלתי נשלט את האנרגיה הנמצאת בכל מקום: באבנים בשבילים בעצים העצומים המקיפים אותנו. כל אחד מחברי הגיב באופן שונה למקום אך אף אחד מאיתנו לא נותר אדיש: הצלמים התרוצצו, הדברנים לא הפסיקו להביע התרשמויות, רובנו שקטנו. המקדשונים שחלפנו על פניהם כמו ניטעו בטבע הנוגע. אך גדול מכולם היה מקדש 'טפ-סה' ממנו לא יכולנו להתנתק. תילים תילים של אבנים קידמו את פנינו בשביל בואכה לעמק ההררי. העמק בו בחר הנזיר להקים את המקדש היה הקסום מכולם. תילי אבנים תלויים לגבהים עצומים היוו תפאורה לטבע המרשים. החברים פסעו בשקט, וביקשו מאיתמר הנחיה למדיטציה שכל כך התאימה למקום.

אחד היתרונות התיירותיים הייחודים לקוריאה היא יכולתה להציע מפגש עם טבע עוצמתי גם למטייל עם כושר גופני ממוצע!! אין צורך להיות בכושר מעולה, צעיר וחזק על מנת למצוא את עצמך בתמונת נוף ציורית ודרמטית. רוב אתרי הטבע העוצמתיים בעולם נמצאים במקומות מנותקים, קשים לגישה הדורשים הערכות מורכבת. לעומת זאת, בקוריאה מצד אחד הטבע מאוד נגיש וזמין ומצד שני מנותק ושקט. דוגמא לכך הינם היערות הקסומים של 'סאקוראם גרוטו' ומתחם 'בולגוקסה' שהם נגישים לכל ומרשימים מאוד.

שמורת 'הר סאורק' צפנה לנו הפתעה דרמטית. עם הגיענו לשמורה היפה התרשמנו מהעמק התלול, לאחר מספר אתרי טבע מרשימים רובינו רצינו להמשיך ולהנות מהנקודות היפות בעמק. עופר ואיתמר שידלו אותנו להעפיל עם הרכבל. היה מעונן והחל לרדת גשם, גם כשרכבל הגיע לתחנה העליונה, לא התרשמנו מקסמו של המקום. לאחר כרבע שעה של הליכה גילינו את הקסם והעוצמה: כמו בציור אבסטרקטי – נתגלו לפנינו פסגות הרים עגולות וסלעיים המנקדים את השמיים, כן! את השמיים!! לפתע מצאנו את עצמנו על גג העולם. כאילו יצאנו ממטוס, עומדים על ענן ורואים נוף קסום של שיאי הרים בתוליים מנקדים את הציור המושלם הזה. ומה נותר אם לא לעצום את העיניים, לפקוח שוב ולצבוט שזה 'אמיתי'. התיישבנו כל אחד על הסלע הגדול העגול שלו באמצע השמיים ולא רצינו לזוז עד שהרוח לחשה לנו שהערב קרב . . .