במרחק 100 ק"מ מדרום לחוף הדרומי של קוריאה הדרומית שוכן האי ג'ג'ו. פנינת טבע, אחד משבעת פלאי עולם הטבע (נבחר ב-2011, בתחרות בה ניסו לקדם גם את ים המלח לרשימה הסופית, אך ללא הצלחה). זהו אי געשי, עתיר מראות טבע יפים.
ג'ג'ו פירושו "מחוז יחודי מעבר לים", והוא שוכן במרחק שעה טיסה מסיאול. ניתן להקיף את האי בנסיעה ברכב לאורך חופי האוקיינוס, שחלקם הגדול שחור ובזלתי. מסביב לאי 8 איים מיושבים, וכ-30 איים שאינם מיושבים.
האי נוצר לפני כשני מיליון שנה, בעקבות התפרצויות געשיות תת-ימיות חוזרות ונשנות, שיצרו 360 גביעים וולקנים, מעין הרי געש נמוכים, כשבמרכז האי מתנשא הר הגעש האלאסאן לגובה של 1950 מטר, והוא ההר הגבוה ביותר בקוריאה הדרומית. התפרצויות תת-ימיות ושפיכת לבה לעבר הים יצרו תופעות גיאולוגיות ייחודיות של רשת מנהרות לבה, מהארוכות בעולם, שנוצרו לפני 300,000-100,000 שנה ונשתמרו באופן יפה במיוחד.
תרבותו הייחודית של ג'ג'ו החלה בהתיישבות פרהיסטורית של שבטים נודדים, שהגיעו לחצי האי מסיביר ומונגוליה לפני כ-700 אלף שנה. אמנם נמצאו לכך עדויות באי, אך המקומים מאמינים באגדה מיתולוגית, בה מסופר על שלושה אלים שירדו מגן העדן והחלו את חייהם באי. הם פגשו שלוש נסיכות שנשלחו אליהם מעבר לים, התחתנו עימן, חילקו את האי לשלושה מחוזות ויצרו את שושלת טאמנה. שמה של זו הגיע למרחקים, ונוצרו יחסי מסחר ענפים עם ארצות שכנות שמעבר לים.
במאה ה-12 היה האי מקום מפלט לתנועות מחתרת שניסו להילחם במונגלים שפלשו אז לקוריאה, אך הם החזיקו מעמד רק זמן קצר וסופם שנטבחו על ידי הצבא המונגולי וצבא גוריו, שהיה כפוף לפולש.בתקופת שושלת ג'וסון, מהמאה ה-14 ועד סוף המאה ה-19, שימש האי ג'ג'ו מקום שאליו הוגלו אסירים פוליטים או אמנים שהביעו את מורת רוחם מול השלטון הקונפוציוני הנוקשה. בתקופת הכיבוש היפני היו אלו נשות האי שהתמרדו נגד הכובש, ויצאו במצעדי מחאה שבהם צעדו אלפי נשים. חלקן נלקח ליפן וחלק מהגברים נלקחו למחנות עבודה ביפן וביבשה. לאחר שקוריאה השתחררה מהכיבוש היפני, והוכרז על משטר צבאי אמריקאי בדרום ועל משטר סובייטי בצפון, החלו לקום בג'ג'ו תנועות קומוניסטיות, בעיקר עקב אורח החיים באי, שדגל בשיתוף ובאווירה קיבוצית של קהילות שהרוויחו יחד את לחמן וחלקו בו שווה בשווה. הממשל בסיאול שלח לאי צבא של חיילים שנסו מצפון קוריאה אל הצד הדרומי, שדגל בקפיטליזם ודמוקרטיה, ואלה דיכאו באכזריות את אותן תנועות ורצחו עשרות אלפי תושבים.
כיום האי משמש לא רק כאתר נופש מבוקש לקוריאנים, הרואים בו מקום אידיאלי לירח דבש לזוגות צעירים, אלא גם כמקום אירוח לוועידות בין לאומיות, והוא מציע מסלולי הליכה בטבע הקסום, והיכרות עם התרבות המקומית הייחודית שסיגלו לעצמם תושבי האי.
האי ג'ג'ו התברך בטבע מרהיב, מגוון נופים של יערות המתמזגים ברקע הים, מפרצים של סלעי בזלת, מרעי סוסים היוצרים פנורמה רחבה על רקע פסגות הרי הגעש, שילוב בין האדם לטבע, ומרקם אנושי ייחודי של תושבי האי. בשל כל אלה זכה האי להימנות בין פלאי עולם הטבע החדשים. באי מתגוררים 600 אלף תושבים בלבד, אבל מספר התיירים המגיעים אליו עצום – 11-10 מיליון בשנה (בהשוואה, מספר התיירים המגיעים לישראל, הקדושה לשלוש הדתות, לא מגיע ל-4 מיליון). רוב התיירים הם קוריאנים המגיעים לנופש – לא מעט באים עם נרתיק הגולף שלהם…
המקומיים אומרים שבג'ג'ו יש שלושה דברים בשפע: "רוח, אבנים ו…נשים" :
רוח: רוחות עזות מגיעות מהאוקיינוס בעונות ובימים מסויימים ומשטר הרוחות הקשה מכתיב את אורח החיים באי – מתי יוצאים לים, מתי אפשר לצלול ומתי אפשר לדוג. על מנת לנצל את האנרגיה הנוצרת מהרוח, בנתה הממשלה טחנות רוח. יש לממשלה גם תכנית שאפתנית, שתוך 40-30 שנה לא יהיו באי מכוניות הנוסעות על דלק.
אבנים: אבני האי מאופיו הגיאולוגי הן בעיקר אבני בזלת, כמובן, ו"פסלי" בזלת אפשר לפגוש באי הגעשי לא רק במפרצים הסלעיים אלא בכל רחבי האי, והם משתלבים להפליא בצמחיה הירוקה המכסה היום את כל המורדות והפסגות של הרי הגעש הרדומים.
נשים: הנשים… חלק גדול מהסיפור שייך לנשות הים .
מספר הנשים באי גבוה ממספר הגברים, 55% מול 45%. זוהי תוצאה של מלחמת קוריאה, בה נהרגו אלפי גברים. הנשים בג'ג'ו הן סמל לעוצמה, לכוח, מקור החיים. בעיני התושבים המקומיים האי ג'ג'ו "מייצר / מגדל" נשים חזקות. "אולי הן לא הכי יפות, אבל הן הכי חזקות". וישנם סיפורים שונים המתארים איך התחיל הכל. למשל, סיפור מיתי על הסבתא הראשונה, שהקימה את האי…
הנשים הללו עומדות בתנאי החיים הקשים באי, מתמודדות עם הרוחות החזקות, נלחמות נגד הגבולות האנושיים ויכולות להם, ולמרות הקשיים הרבים הן צוחקות ושרות, מלאות אנרגיה. תרבות נשים מיוחדת שהתפתחה באי היא תרבות נשות ההאניו (Haenyeo), שהשתמרה במשך מאות שנים (ראו פוסט נפרד באתר על נשות הים ) .
ויש רשימה של שלושה דברים – שאין בג'ג'ו: "גנבים, קבצנים ושערים".
שערים: אין שערים – במקומם יש בגדרות שסביב הבתים רק פתח, שמשני צדיו ניצבים שני עמודים מסותתים, ובכל אחד מהם שלושה חורים. בין החורים שבשני העמודים ניתן לשים עד 3 מוטות עץ עגולים. אם הפתח ריק ואין אף מוט עץ – אפשר להיכנס, אם יש מוט אחד – תבוא בעוד שעה, שני מוטות – תבוא בעוד כמה שעות, ואם יש שלושה מוטות – פירוש הדבר שהכניסה סגורה כעת, אנא ממך, לא היום…
שני דברים מיוחדים נוספים יש באי – סוסים מזן מיוחד, שהובאו לפני מאות שנים על ידי המונגולים, ודגן אחר שמגדלים, שעורה, ולא אורז כבשאר המדינה. האדמה באי סופחת את המים ואילו בעת גידול אורז המים חייבים להשאר על פני הקרקע.
אנו ממליצים בחום למי שמגיע לביקור בקוריאה הדרומית לבלות לפחות יומיים באי הקסום תוך התמקדות באתרי הטבע והתרבות ופחות באזור הריזורטים הממוקם בחופיו המערבים של האי. לאוהבי ההליכה האי הינו התגשמות של חלום –באי פזורה מערכת שבילים מסומנים של למעלה מ 400 ק"מ שנקראים Olle (הפירוש בקוראנית הינו "דרך מפותלת וצרה, שמטרתה להטעות את הרוחות הרעות, כדי שילכו לאיבוד"). השיא הינו כמובן העפלה להר הגעש האלאסאן המתנשא לגובה של כ 2000 מטרים –ממולץ למטיבי לכת בלבד.
כתבה וערכה : אושיק פלר
צילומים: Korea Tourism Organization, עופר דנון