השעה 03:30 בבוקר, קול עמום של פעמון נשמע בחוץ אני בוהה בחשכה ומתכרבל עמוק בתוך השמיכה. בחוץ נשמעות פסיעות על רצפת העץ. מקפל את הפוטון עליו ישנתי ויוצא מהחדר אל צינת הלילה והחושך. ההרים מסביב עטופים בשכבה עבה של ערפל. שקט, דממה, הקול היחידי שנשמע הינו מפעמון המנזר שמודיע שהשחר הפציע. לאט לאט מגיחים מחדריהם כל חברי הקבוצה, אנחנו מסתדרים בשתי שורות וצועדים אחרי קהאי המלווה שלנו, לעבר אולם התפילה המרכזי. חולצים נעליים ונכנסים בדממה לאולם המקושט באלפי מנורות לוטוס צבעוניות ובדרקונים המביטים בנו. מצטרפים למאמינים ולנזירים בצ'אנטינג הסוטרות של בודהה וב 108 קידות (צ'אנטינג זו מדיטציה בשירה מקודשת). מרגיש כמו בסרט.. צובט את עצמי, הכל אמיתי, אנחנו ב Temple Stay במנזר Woljeogsa בקוריאה הדרומית.

תופעת Temple Stay נולדה בשנת 2002 בתקופה שקוריאה קבלה הזדמנות היסטורית לחדש את תדמיתה הבינלאומית באירוח המונדיאל בשיתוף עם יפן. כתוצאה מהחשש הגדול של הממשלה מתדמיתה של קוריאה במחסור במקומות לינה לזרים בתקופת המשחקים, שר התיירות והתרבות, בשיתוף עם מנהיג הזרם הבודהיסטי הקוראני (Jogye), יצרו תוכנית שנקראה Temple Stay שכללה לינה במקדשים ברחבי קוריאה במחיר שווה לכל נפש בשילוב של פעילות חווויתית. עלות השהיה נעה בין 60-90$ לאדם ליום, ותלויה במשך השהות, בסוג התוכנית וסוג החדר.

במסגרת התוכנית, הממשלה הקוראנית מצד אחד, ומנהיגי הבודהיזים, מצד שני, הסכימו על פשרה הסטורית :
המינזרים יוכלו להציע למבקרים בנוסף ללינה התנסות בחיי המנזר ובבודהיזים, מנגד, המנזרים הסכימו לפתוח את שעריהם לציבור הרחב וזאת למרות ההסטוריה הארוכה של הבודהיזים הקוראני על שמירת דרכו האותנטית והמסורתית בדגש על נזירות והתנגדות להנהגת רפורמות חילוניות פופולריות. התוכנית קצרה הצלחה מפתיעה והמשיכה להתפתח במהירות. בתמיכה ממשלתית נרחבת ובהשקעות בתשתית ובמשאבים הקימו מהמינזרים רבים מתחמי אירוח מסורתיים ופיתחו תוכניות התנסות תרבותית ובודהיסטית.

Temple Stay זכתה להיות אחת מתוכניות התיירות המוצלחות ביותר בדרום קוריאה. מ- 2000 מבקרים ב- 2002 עלה מספר המבקרים ליותר מ- 500,000 ב- 2012. מספר המבקרים הזרים עלה מ- 6000 ב- 2005 ליותר מ- 40,000 ב- 2012. ב- 2009 , ה- OECD בחר Temple Stay כתוכנית התירותית המוצלחת ביותר, המשלבת תרבות ותיירות בקרב חברי האירגון.

תוכנית ה Temple Stay משתנה ממנזר למנזר, אך רובם מציעים שתי תוכניות בסיסיות למשך יומיים-שלושה: הראשונה, בדגש על הכרות עם הבודהיזים הקוראני הכוללת לימוד חיי המנזר , השתתפות בתפילות, מדיטציה, מפגש עם נזיר, טכס תה ועוד מגוון פעילויות השניה פונה לתושבי העיר הקוראנים שמחפשים במנזרים שקט ושלוה מהמולת העיר וקצב החיים המתיש. הלינה היא משותפת, לגברים ונשים בנפרד, בהתאם למסורת בקוריאה (בפוטונים על הרצפה המחוממת). במקרים מיוחדים ניתן לקבל חדרים זוגיים.

בשנים האחרונות, נערכו מחקרים רבים בנושא ה Temple Stay והבנת התהליך שבו המינזרים המסורתיים והנזירות נחשפו לתכנים תרבותיים חדשים דרך התוכנית. התהליך גרר השפעה על "הזהות עצמית" של המינזרים ועל המעבר מהיותם מרכז רוחני אזורי, למרכז "התנסות וחווויה" אותנטיים לאנשים במחוץ. המנזר הקלאסי מוסיף לעצמו פונקציה חברתית נוספת ועדכנית וכן אפיקי הכנסות נוספים מעבר להכנסות המגיעות מהמאמינים.

נחשפתי לחווית Temple Stay לראשונה לפני מספר שנים בשהיה במנזר Woljeogsa , השוכן בהרים (כ- 600 מטר מעל פני הים) בתוך שמורת הטבע Odaesan שנמצאת כשלוש שעות נסיעה מזרחית לסיאול. המנזר נוסד לפני כ- 1500 שנה, נהרס בתקופת מלחמת קוריאה (950 -1953) ושופץ ושוקם לאחר מכן. בתחומי המנזר עוברת דרך טבע הנהר, שזכתה בשנת 2012 ל "דרך הטבע" היפה ביותר בקוריאה (זאת במדינה ש 80% משטחה הרים וטבע פראי). כיום Woljeogsa הינו אחד מ- 16 מנזרים המציעים את תוכנית ה Temple Stay גם באנגלית.
מהרגע הראשון ב Woljeogsa עברה בתוכי התחושה של "הורדת הילוך" ושלווה – אין: המונים, קולות עיר, מסכים דגיטליים, אנשים השקועים בטלפונים סלולריים. יש: אוויר צח, נוף טבע פראי, קולות פכפוך מים, שקט ואנשים שמחים ומחייכים!

בהגיענו למנזר קבלה אותנו קהאי בת ה- 28, האחראית לאירוח הזרים במסגרת התוכנית והייתה המלווה שלנו בזמן שהותנו במנזר. קהאי שהתה מספר שנים בקנדה ודוברת אנגלית רהוטה.

השלנו את בגדינו המגוונים והתלבשנו בבגדי מנזר אחידים. הפקדנו את הטלפונים וחפצי הערך, קבלנו תדרוך של מה מותר ומה אסור והצטרפנו לעוד מספרי רב של פרחי נזירות הנמצאים בשלבים שונים של התמחות. לאחר ארוחת הערב הטבעונית, שכללה מיני ירקות בצורות בישול שונות, מרק, אורז ופרי לקינוח (ישנו איסור בודהיסטי לאכול מאכלים מן מהחי), התבקשנו להגיע לרחבה המרכזית ומשם יצאנו באוטובוס עם פרחי הנזירים לבושים בבגדי המנזר לקחת חלק בחגיגות המסורתיות לקראת יום ההולדת של בודהה. השתתפנו בטכס ובתפילות ולאחר מכן כקבוצה צעדנו שרנו וחגגנו יחד עם עוד אלפי מאמינים בפסטיבל המנורות המקומי. חוויה בלתי נשכחת !!

חזרנו למנזר שמחים ומאושרים לשעת כיבוי אורות ב 21:00. כן, כן בשעה הזאת הנזירים הולכים לישון ומשכימים ב 03:30. ביום שלמחרת התמזגנו לשקט ולשלווה שבמקום, בהתבוננות ובמדיטציה שאיתמר, מצוות Explore Korea, הנחה אותנו. נפרדנו מ Woljeogsa לאחר יממה מלאת חויות והתנסויות.