"חלקת אלוהים הקטנה" או "אליס בארץ הפלאות? מספר קילומטרים בודדים ממרכז עיר הנמל היפה ושוקקת החיים – בוסאן, מעבר לגבעות שוכנת שכונה שהפכה לכפר תרבות אומנותי – ג'מצאון. בשוטטות בסמטאות הססגוניות והאסתטיות קשה לדמיין ששורשיו ההיסטוריים של המקום נטועים עמוק בהיסטוריה המלחמתית ובעוני. ציפורי הקרמיקה הצבעוניות הצופות בנו בינות הסמטאות הקסומות מספרות לנו את סודו של מקום קסום זה. שוטטות בכפר התרבות היא הזמנה פתוחה לספר היסטוריה קוריאני המחזיר אותנו אחורה לקוריאה המסורתית, לכיבושה של קוריאה, למלחמת קוריאה האכזרית ויציאה מתקופה חשוכה לתקופה המודרנית. מיקומה של השכונה מנצל את הטופוגרפיה ההררית – בתי השכונה בנויים במורד הגבעה ומשקיפים אל הים. סמטאות מתעקלות ופתלתלות המעפילות לראש הגבעה. כיום שיטוט בסמטאות השכונה הינה חוויה אסתטית אומנותית בעבר הלא רחוק היה זה קן עוני שרבים מתושבי העיר דאגו להדיר רגליהם ממנו. 

השכונה הוקמה לפני יותר מ- 65 שנים כמקבץ של כ- 20 בתים. עם פרוץ מלחמת קוריאה בשנת 1950 הפכה העיר בוסאן לאחד מהמקומות המוגנים והשקטים ביותר בקוריאה ולמעשה לקו ההגנה האחרון של קוריאה הדרומית. העיר שימשה בתקופת המלחמה כבירתה של קוריאה הדרומית. המוני פליטים נהרו לבוסאן מכל רחבי המדינה, תוך שנה בלבד התרכזו בעיר כחצי מיליון פליטים בנוסף לאוכלוסייתה שמנתה 882,000 תושבים. בעיר שיחד עם הפליטים הגיעה לגודל של כ 1.4 מיליון תושבים הוקמו מחנות פליטים ענקיים צפופים באופן בלתי אנושי. רוב הפליטים התיישבו באזור הנמל ובאזורים הנמוכים של העיר.

הכפר גמצ'און (Gamcheon) היה מרוחק מספר ק"מ ממוקדי הפליטים. תוך מספר ימים הפך הכפר השקט לשכונת פליטים של יותר מ- 800 בקתות עץ ופחונים רעועים למרגלות הגבעה. הודות לכת הדתית 'טאגוקדו' (Taegukdo) ששכנה במקום, מצאו הפליטים המסכנים מקור לאמונה וחוזק. הכת הדתית הוקמה בשנת 1918 ע"י צ'ו צ'ו ליי (Cho Cholie) והאמינה ביישות של 'טאגוק' (Taeguk) ובסמל של של ה – 'ין' (Yin) וה 'יאנג' – (Yang) המסמלים את את האמת של החיים ושל היקום. אנשי הכת פיתחו את השכונה ומאמציהם נשאו פרי, במהירה יותר מ- 90 אחוז מתושבי השכונה הפכו למאמיניה ותרגלו את עיקריה. בשנת 1955 העתיק מייסד הכת צ'ו את מרכז מטה הפעילות לשכונה עצמה, שכינויה החיבה שלה הפך ל – 'הכפר טאגוקדו' (Taegukdo Village) על שם הכת.

כיום מציעה השכונה הצצה לחיי תרבות ואמנות שוקקים. הליכה בסמטאות הפתלתלות והמתעקלות במעלה הגבעה הינה חוויה אסתטית תרבותית. בהולכנו בשכונה נחשפים לחיי יום יום של קהילה אכפתית ותוססת, לצבעוניות משכרת של 'בתי לגו' צפופים, לארכיטקטורה מגוונת ולמיצגים אומנותיים מקומיים המקשטים פינות נחבאות וסמטאות צרות.

הדרך להפיכתה של שכונת פליטים צפופה ועניה למוקד תרבות אומנותי לא הייתה קלה והושגה הודות לשורה של פרויקטים מוסדיים. בשנות השבעים 20 שנים לאחר תום מלחמת קוריאה עדיין הייתה השכונה מוקד עוני ורוב רובה של היה בנוי מבקתות עץ מטות ליפול. בשנות השמונים והתשעים המשפחות התרחבו ותושבי השכונה הביאו חומרי בניה, לבנים ובטון להקמת בתים בני שתי קומות. למרות השיפור ההדרגתי עדיין נחשבה השכונה כאחד מאזורים העניים והקשים ביותר של העיר בוסאן. השינוי החל רק כ – 55 שנים לאחר תום מלחמה קוריאה עם השקת מספרי פרויקטים של שימור ושיקום השכונה.

בשנת 2007 הוכר הכפר כנקודה היסטורית והקימו בו נקודת תצפית. במסגרת הפרויקט הושקעו כספים רבים בשיקומו. שנתיים לאחר מכן, בשנת 2009 השיק משרד התרבות, הספורט והתיירות פרויקט בשם 'לחלום על מאצ'ו פיצ'ו של בוסאן" (The Dreaming of Machu Pichu) שמטרתו הייתה לשקם את הכפר. ניסו להפכו לקהילה יוצרת ואכפתית המנוהלת ע"י התושבים, אומנים ומשרד ניהול מקומי. במסגרת פרויקט זה התקינו עשר יצירות אמנות של אמנים מקצועיים מוערכים. חלק מאומנים אלה בנו את יצירותיהם בשיתוף עם תושבי השכונה.

בעקבות פרויקט מאצו' פיצ'ו, השיקו בשנת 2010 את פרויקט 'מירו מירו' (Miro Miro) בו נוספו 12 עבודות אמנות נוספות כולל ציורי סמטאות ססגוניים. המונח 'מירו' משמעות 'פלא' בקוריאנית. התקשורת המקומית גם היא העלתה את הכפר על מפת התארים בכך שהפכה את הכפר לבימת הצילומים של סרטים קוריאנים ודרמות טלוויזיוניות ידועות ביניהן 'קמליה'. בתחילה היה קשה לתושבי השכונה המסורתיים לקבל את השינוי ואף התנגדו לו. הם לא הבינו את המשמעות העומדת מאחורי 'כפר אומנות', חששו מהמציצנות של המבקרים הזרים ונזהרו מחשיפה. כמו כן הרגישו שיש פער בין החיים שלהם לבין החזות האומנותית והתרבותית החדשה שצמחה בעידן המודרני. מספר תושב השכונה קים מון סנג (Kim Mong Seng) " תיירים הגיעו לכפר לצלם אותנו כאילו אנו חיות בגן חיות, בתינו צנועים ואינם משהו שהיינו רוצים לחשוף לזרים". במשך השנים והודות לעירובם של התושבים המקומיים בתהליך השיקום והשימור קיבלו את השינוי בברכה. ואף גאים בכפרם המחודש.

מיקומו של הכפר במעלה הגבעה מהווה מצע טופוגרפי ליופיו וקסמו. הכפר בנוי כמו 'כפר לגו' של שורות סימטריות של בתים צבעוניים המדורגים על צלע ההר. באופן כזה שהוא מאפשר תצפיות לים וסופג את קרני השמש בזויות מעניינות. צבעוניות הבתים מהווה חגיגה אסתטית ואומנותית בפני עצמה. בשוטטנו בכפר בינות הסמטאות המאוירות אנו מדמים את עצמנו כמי שנקלענו בטעות לשיטוט בספר ילדים מאויר או אגדה חיה. תארו לעצמכם לשוטט בעולמה הבדיוני של 'אליס בארץ הפלאות' – בינות פיסות וחזיונות אומנותיים 'משוגעים' בנבכי הסמטאות המטפסות לגבעה. לטפס במעלה רחוב צר ולראות לפתע פרה (מצוירת) המתחבאת בין הבתים. בשיטוט בסמטאות ניתן לבקר במבנים וחדרים מעוצבים מחדש סביב קונספט אומנותי מחבר, כמו לדוגמא בית קפה קטן מעוצב בצורת מאג קפה ענק. או המחשה אומנותית של מושג ה'שלום' או 'חושך'.

צוות 'אקספלור קוריאה –Explore Korea' ממליץ בחום על ביקור בכפר התרבות האומנותי!