איתמר וליאורה היקרים, 
אנחנו קבוצת אנשים שהתקבצה לגמרי במקרה. 
הדבר המשותף לנו הוא שכולנו רגילים ואוהבים לצאת לטיולים לארצות חדשות ורחוקות שטרם ראינו. 
קוריאה היתה היעד הזה ולמרות המצב המפחיד כולנו מספיק סקרים כדי להחלט לצאת למסע. 
עליכם לא שמענו מעולם, ידענו רק מעופר שאיתמר הוא חבר קיבוץ לשעבר, חי בקוריאה, נשוי לאישה חמודה קוריאנית וכמובן דובר קוריאנית שוטפת, וליאורה היא אנתרופולוגית שחוקרת בקוריאה. 
שניכם שהייתם זרים לנו עזרתם לנו לחוות את קוריאה 
ומה שלמדנו אחרי שבועיים של מסע אתכם בארץ הזו שהמסע הזה הוא רק טעימה קטנה מהארץ הקסומה הזו. 
מה שאנחנו לוקחים איתנו:
א. קוריאה ארץ יפיפיה מלאה באנשים מלוכסני עיניים מדברים בשפה מיוחדת וקשה אבל למרבה הפלא, אוהבי ישראל.
ב. הכתב הקוריאני שכולנו ציירנו נכתב במאוזן מאונך – איך שבא להם. אבל הוא ציור אומנותי ושאפשר לתלות על הקיר בתור תמונה
ג. הקוריאנים המציאו את הכל לפני הסינים לפני היפנים ואין מה לדבר שלפני ארצות המערב. והם הכי טובים בכל דבר. 
ד. הילדים וגם הכלבים הם מושא להערצה של כולם.
ה. ארץ מרובת דתות ולמרבה הפלא כולם חיים בשלום.
ו. הנופים הנפלאים, נהרות, אגמים, יערות והחיבור לטבע של תושבי הארץ כל כך מיוחד.
אבל בעיקר גילינו אתכם. הייתם המתווכים שלנו בקוריאה. בשקט ובעדינות בדאגה גדולה לקבוצה יצרתם אתנו יחסים נפלאים ואנחנו הקבוצה שכולנו מבוגרים מכם הקשבנו ונשמענו לכם. 
כולנו התאהבנו בקוריאה בזכותכם.
עכשיו הפרידה עצובה כי אנו פשוט אוהבים אתכם. 
לא נשכח אתכם. 
תודה על היחס הנפלא, אנו מקווים שתצליחו בדרך שבחרתם לכם. אוהבים אתכם.

סמינר מטייל לקוריאה ספטמבר 2017