המשפחה הקוריאנית – מסורות ותמורות

מאז ומעולם התבססה התרבות הקוריאנית על שושלות משפחתיות וייחסה חשיבות רבה לקשרים משפחתיים ולמעמדות בתוך המשפחה. כיום, עבר והווה משמשים בערבוביה במשפחה הקוריאנית ויוצרים תבנית משפחתית ייחודית ורצופת קונפליקטים. עם זאת, גם היום היחסים בתוך המשפחה משפיעים על ההחלטות ועל ההתנהגויות של הפרט במידה שעשויה להפתיע את הצופה מן הצד, ובעיקר את הצופה המערבי.

המשפחה המסורתית: מומלץ להיוולד גבר
החלוקה למעמדות במשפחה הקוריאנית המסורתית מושפעת במידה רבה מהקונפוציוניזם, דת ופילוסופיה שנוסדה בסין במאה החמישית לפנה"ס ואומצה על ידי השלטון הקוריאני בתקופת שושלת צ'וֹסוֹן (1910-1392). לפי הקונפוציוניזם, האדם המבוגר יותר הוא גם המנוסה יותר, ולפיכך יש לחלוק לו כבוד. לכן עד היום נותנים כבוד רב למבוגרים במשפחה: הסבים, ההורים והדודים.

המערכת המשפחתית הקוריאנית היא פטריארכלית: אב המשפחה הוא ראש המשפחה ואחראי לספק לה מזון ותנאי מחיה בסיסיים, וכן ממשיך את השושלת המשפחתית ואת שם המשפחה. עד אמצע המאה העשרים, אישה שנישאה עברה להתגורר עם משפחתו של בעלה, ושם שירתה את הוריו. תפקידה העיקרי היה ללדת בן זכר שימשיך את המשפחה. רק כשנולד בן זכר (ולא משנה כמה בנות נולדו לפניו), עלה מעמדה של האישה במשפחה. לעתים קרובות, התסכול הרב שחוותה האישה בבית הורי בעלה הפך לאהבה גדולה כלפי הבן ששיפר את מעמדה. כשבנה יינשא, תיתן גם היא יחס דומה לכלתה, וכך ימשיך המעגל.

המשפחה המודרנית בקוריאה הדרומית: זמן שינוי
גם היום אפשר למצוא עקבות ברורים של המסורות הקונפוציאניות ביחסים שבתוך המשפחה הקוריאנית. האבות וההורים מקבלים יחס מכובד, המתבטא בין היתר בפנייה בלשון גבוהה. גם מקומו החשוב של החינוך נשמר בקוריאה, אך שכר הלימוד במדינה כה גבוה, עד שהוא משפיע על החלטתן של משפחות רבות השוקלות להביא לעולם ילד נוסף.

במאה השנים האחרונות, בהשפעת הגלובליזציה והחשיפה לתרבויות המערב, החלו נשים קוריאניות לרכוש השכלה גבוהה ולפתח קריירה גם לאחר שנישאו. עם זאת, לאחר לידת הילד הראשון הן בדרך כלל נאלצות לעזוב את העבודה ולהשקיע את מרב זמנן בגידול הילדים, בחינוכם ובמשק הבית. בשני העשורים האחרונים הולך וגדל מספר הנשים שבוחרות בקריירה מקצועית על פני הקמת משפחה או שחוזרות לעבוד אחרי חופשת הלידה. כצפוי, הגברים, ובעיקר המבוגרים שבהם, לא תמיד רואים זאת בעין יפה…

מעניין לציין שנשים רבות שנכנעו בצעירותן למוסכמות החברתיות ונמצאות היום בשנות הארבעים או החמישים לחייהן, מחכות שהילדים יסיימו את לימודי התיכון ומתגרשות מבעליהן כדי להגשים את עצמן בדרכים חדשות. כך עולים שיעורי הגירושין בקוריאה, אף שמנהג זה לא היה מקובל כלל בעבר. מנגד, התחזקותה של הנצרות הפרוטסטנטית בקוריאה (כשליש מאוכלוסיית קוריאה הדרומית הם נוצרים), מחזקת את הקהילתיות ואת ערכי המשפחה ומביאה להתלכדות מחודשת.

ניפגש בחגים
המשפחה הקוריאנית המורחבת נפגשת בעיקר בחגים המסורתיים: ראש השנה הקוריאני (נחגג לפי לוח השנה הירחי בסביבות פברואר) וחג ההודיה הקוריאני (נחגג לפי לוח השנה הירחי בסביבות ספטמבר). בחגים אלו נהוג לפגוש את המשפחה המורחבת, לעלות לקבריהם של אבות המשפחה ולערוך שם פולחן שנקרא צ'אסה (Chaesa). הטקס כולל ניקיון וסידור של הקבר, הגשת מנחה, קידה מסורתית, ולבסוף – סעודה.

מאת: נועה אברהמי