לתעשיית הקולנוע בקוריאה הדרומית יש היסטוריה מיוחדת, המתוארת כעלייה מטאורית – מסרטי תעמולה, אשר פעלו תחת פיקוח וצנזורה הדוקים מטעם הממשל, אל תעשייה בינלאומית משגשגת, כאשר לממשל חלק משמעותי במימון ובהפצת הסרטים במערב. תעשיית הקולנוע בקוריאה הדרומית קשורה קשר עמוק למאורעות היסטוריים משמעותיים בעברה של המדינה, בין היתר השליטה היפנית בקוריאה בתחילת המאה העשרים, מלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה בשנות החמישים של המאה העשרים.
כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת החלו להפיק סרטים המדגישים את הלאומיות הקוריאנית, תוך פיקוחו של הממשל על הפקת הסרטים ועד לכדי נוכחות ממשלתית בהקרנות. סרטי תעמולה היו סרטים נפוצים מאוד במדינה. כאשר הסתיימה מלחמת קוריאה ב-1953 וקוריאה נחלקה לשתי מדינות, ריכך הממשל החדש של קוריאה הדרומית את הרגולציה על הפקת הסרטים, הטכנולוגיה השתכללה ומספר הסרטים שהופקו עלה משמעותית, והם עסקו בעיקר בשחרור מהכיבוש היפני.