לא מעט נאמר ונכתב על הדמיון בין קוריאה הדרומית וישראל. לא פעם טענו אפילו שהקוריאנים הם הישראלים של המזרח. מה הופך אותנו לדומים כל כך?

• שתי המדינות נוסדו ב-1948, אחרי (ואולי בעקבות) מלחמת העולם השנייה. בישראל הייתה זאת השואה שזירזה את הקמת המדינה, ובקוריאה הייתה זו תבוסתה של יפן שהביאה לשחרור מעול הכיבוש היפני שנמשך מאז 1910. שתי המדינות אף זכו לפיצוי מהמדינות שגרמו להן כאב וסבל רב במלחמת העולם השנייה (אם כי מהות הפיצוי שונה מאוד בשני המקרים).

• שתי המדינות אימצו את שפתן ההיסטורית כשפה רשמית: ישראל אימצה את העברית, וקוריאה אימצה את כתב האנגול.

• לשתי המדינות היסטוריה ותרבות בנות 5,000 שנה בקירוב וערכים מושרשים הנוגעים לחשיבות המשפחה והחינוך.

• בתחילת דרכן מצאו עצמן שתי המדינות במצב של עוני ומלחמה ובלא משאבים טבעיים שאפשר להסתמך עליהם. משאבי אנוש היו אפוא המשאב העיקרי, וההשקעה הרבה בהם היא הבסיס לקִדמה הטכנולוגית המאפיינת אותן.

• שתי המדינות מתפתחות על רקע מלחמה מתמשכת, עוינות של השכנים ושיחות שלום שאינן משיגות את הפתרון המיוחל. לפיכך בשתי המדינות יש שירות צבאי ומילואים חובה. עם זאת, גיוס נשים אינו חובה בקוריאה, וסיאול בוחנת את המודל הישראלי בנושא כדי לקבל החלטה אם ואיך לגייסן. יש לנו גם אויב משותף: קוריאה הצפונית ואיראן שחברו זו לזו לצורך פיתוח טילים ואנרגיה גרעינית.

עסקים ומוסר עבודה
הדגש על היי-טק, מחקר ופיתוח וטכנולוגיות ירוקות הן בישראל והן בקוריאה הדרומית הביא להגברת שיתוף הפעולה בין המדינות, בעיקר משנות האלפיים. אנשי עסקים ישראלים הופתעו לגלות דמיון באופי העבודה עם הקוריאנים, בעיקר בהשוואה ליפן וסין. בין התכונות הדומות אפשר לציין מהירות, גמישות, פתיחות, אסרטיביות, אגרסיביות ונכונות לעבוד קשה. הקוריאנים מגיעים לעתים לרמה קיצונית של וורקוהוליזם שאפשר להשוות לאופי העבודה בסטארט-אפים ישראליים.

הערכה דתית וחינוכית
הנוצרים הם כ-30% מאוכלוסיית קוריאה הדרומית, המונה כ-50 מיליון נפש. משנת 2000 מגיעים לישראל עשרות אלפי צליינים קוריאנים בכל שנה, חרף היעדרן של טיסות ישירות בין ישראל לקוריאה הדרומית עד שנת 2009. היקף התיירות מקוריאה לישראל שלא לצורכי עבודה הוא הגדול ביותר מבין מדינות אסיה. תמונה דומה מצטיירת גם בקהילת הסטודנטים הקוריאנים, שרובם מגיעים לכאן מסיבות דתיות. במאי 2011 נערך באוניברסיטה העברית בירושלים כנס שכותרתו "קוריאה וישראל: נצרות, מקרא ויהדות". בכנס הוסברה הקִרבה בין שתי הדתות ותואר תהליך החדירה של הנצרות לקוריאה מהמאה ה-19 ואילך. בחוגים נוצריים מסוימים בקוריאה הדרומית אף רווחת הטענה שהקוריאנים הם צאצאי השבטים היהודיים האבודים. הדוגמה המובהקת ביותר ליחסה החיובי של קוריאה הדרומית לישראל היא דברי השגריר לשעבר של קוריאה בישראל, מר מא יונג-סאם (Ma Young-Sam), שהדגיש בכל הזדמנות את ההערכה הרבה של הקוריאנים לחכמה היהודית. ההערכה לחינוך הישראלי באה לידי ביטוי במשלחות הקוריאניות שהגיעו לישראל כדי ללמוד על שיטות הלימוד "המייצרות זוכי פרסי נובל". עם זאת, במבחני ההשוואה הבינלאומיים, תלמידי קוריאה זוכים להישגים גבוהים יותר מעמיתיהם הישראלים. דוגמה נוספת להערכה ליהדות ולניסיון לפצח את הצופן החינוכי היא ספרי התלמוד וסיפורי התלמוד הנמצאים ברוב הבתים הקוריאניים ואף נכנסו כחלק מתכניות הלימודים בבתי הספר בקוריאה.

מאת: אירה ליאן
תמונה ראשית: משאלה לשלום ארץ ישראל במקדש בולגוקסה מתוך אלפי לוחות רעפים בכל השפות ומכל העולם
פורסם לראשונה באתר  iAsia